אסון יפהפה- ג'יימי מקוויר& רוג'ר קאמבל
דירוג: ⭐⭐⭐
"פיג'ן?" אמרתי באותה מידה של בוז. "יונה מרגיזה שמחרבנת על כל המדרכות?"
"את דומה לפיג'ן" הוא אמר בנימה מתגוננת, "יונה צחורה, ציפור הנפש, קלף מנצח בפוקר, תבחרי. את הפיג'ן שלי".
(מהספר: אסון יפהפה)
אסון יפהפה הוא סרט שמבוסס על ספר, אומנם הקשר בין הסרט לספר מקרי בהחלט אבל אם אשפוט אותו כסרט עצמו בלי קשר לספר, הוא מגניב וזורם. הסרט מדבר על אבי אברנת'י (וירג'יניה גרדנר) שהלכה ללמוד עם חברה שלה אמריקה מייסון (לייב בארר) באוניברסיטת איסטרן כדי להרחק מהעבר שלה. אמריקה מכירה כבר אדם באיסטרן שזה חבר שלה שפלי מדוקס (אוסטין נורת'). שפלי לוקח את אמריקה ואבי לראות קרב אגרוף של בן דודו טרביס מדוקס (דילן ספראוס) ושם טרביס מכיר את אבי ומאז מתחיל לרדוף אחריה. טרביס הוא ה"ילד הרע" עם הקעקועים והאיגרוף שנלחם על אבי הילדה הטובה עם הקרדיגן הוורוד. כל הסרט אנחנו רואים איך הם מתחילים להתאהב אחד בשני, שההתאהבות מתחילה בגלל גורם אחד- ההתערבות שלהם. הסוף כמובן הוא אופטימי והם מתחתנים.
אני נהניתי מהסרט, אבל היה לי קשה שלא להשוות אותו לספר ולכן הוא קיבל רק 3 כוכבים. לעומת זאת חברה שלי שהייתה איתי ולא קראה את הספר אהבה את הסרט מאוד. הסרט בגדול הוא קליל, הוא מעביר את התוכן שכתוב בצורה מהירה וברורה, מראה את ההתאהבות של שתי הדמויות ונותן מקום לאירועים חשובים כמו הפגישה המשפחתית של אבי עם המשפחה של טרביס והנסיעה ללוס אנג'לס ששם לומדים על עברה של אבי. המשחק של דילן היה מרתק והוא נכנס לדמות טוב. אני חושבת שבתור סרט בפני עצמו הוא ממש מהנה ונחמד.
אבל, בואו נשווה לספר. לספר יש 22 פרקים, מבחינת הסרט הספר נגמר בפרק 16 בשילוב החתונה מהפרק האחרון. אחד השינויים שהיו לי קשים היה ההבדל בדמות של אבי אברנת'י- בספר היא ביישנית, עדינה ונורא הססנית ובסרט היא קשוחה, לא מפחדת ואומרת את האמת בפנים. בנוסף, ההתערבות מקבלת מקום מרכזי בספר, הרי זה מה שגורם להם להתאהב, ובסרט הוא מקבל מקום קטן ומעבירים אותו בפחות מעשר דקות. אני מודה שהספר ארוך מידי ויש בו הרבה פרטים ואני מודה שהספר לא היה בין האהובים עלי ובכל זאת קיוויתי לראות דמיון בין הספר לסרט, והוא הרגיש מאוד קטן וזה קצת אכזב אותי. אם אתם אוהבים לקרוא ספרים ואז לראות סרט- תתכוננו להתאכזב.
אם הייתי מקשיבה לעצה של בת דודה שלי שאראה את הסרט ואז אקרא את הספר לא הייתי נהנית באותה מידה. אני סותרת את עצמי אבל יש משהו כיפי בלקרוא ואז לראות את הסרט למרות האכזבה שמגיעה עם זה. אבל אם אתם לא רוצים לקרוא ורק לראות, קחו לכם חלק קטן מהשבוע ותראו את הסרט- הוא קליל, קצר וגם מהנה.

תגובות
הוסף רשומת תגובה