נישואים בהזמנה- אלה מייז

דירוג: ⭐⭐⭐⭐ (4.5)

״במשך כמה שניות לא נשמתי, רק בהיתי בו, מוקסמת. וסוף-סוף הפה שלו התעקל לחיוך. זה לקח רק קצת יותר מחודש. כמה זמן חיכיתי לזה, אבל היה כדאי לחכות, כי כשהוא חייך… כשהעור סביב העיניים שלו התקמט בעדינות, שינה את הזעף הרגיל להבעת פנים שונה בתכלית… פשוט לא יכולתי להתיק ממנו את המבט. הלב שלי המריא כאילו הרגע השגתי משהו ענקי, ובשבילי זה באמת היה גדול- גדול כל-כך שלא יכולתי להתאפק, וקרנתי כולי״.

יש בספר הזה משהו כל כך תמים ומתוק, קומדיה רומנטית במדויק. זהו ספר שמדבר על רוז שנזרקה על ידי הארוס שלה, ועל ג׳ק שהוא גבר עשיר, חתיך ברמות ומעוניין בנכס שרוז מחזיקה בו. ג׳ק מציע לרוז עסקה שהם יתחתנו, כדי שג׳ק יקח את השליטה על הנכס ורוז תוכל לפתוח את הבית קפה שתמיד רצתה.

אבל האם ג׳ק רצה את הנכס כל הזמן הזה?

הספר מסופר משתי נקודות מבט- של רוז וג׳ק, ובו בזמן אנחנו רואים איך הם מתאהבים, מתקרבים, ולומדים אחד על השני. ג׳ק הוא ההגדרה של גבר- זועף- שאף- פעם- לא- מחייך ורוז היא אדם שמח שלא מאמינה בעצמה ורוצה להגשים את עצמה בענק, רוז לא מפחדת מעבודה קשה. ובשפה הרומנטית קוראים לשניהם- הפכים נמשכים.

אני מאוד ממליצה על הספר הזה. זה ספר ששקעתי בקריאה שלו, חיכיתי להגיע מהעבודה לקרוא, להתאהב כמו רוז בג׳ק האתורן, לצחוק מהחיבור שלהם ולהתפעל מהשמחה של רוז לעומת הזעף של ג׳ק. אני חושבת שהסופרת עשתה פה עבודה נפלאה של התאהבות נכונה, לא מהירה, וכן בנייה נכונה של הדמויות.

הסיבה שזה קיבל 4.5 כוכבים ולא חמישה כוכבים שלמים זה כי לא אהבתי שני דברים בספר: המחלה והסוף. לקראת אמצע הספר רוז מפתחת מין צינון מוזר, שבהמשך מתפתח למחלה לא מזיקה כמובן אבל כן מצריכה ניתוח. אני לא אהבתי את העלילה הזאת, אני לא חושבת שהכול צריך להיות דרמטי כדי לחוות חיבור בין הדמויות. ג׳ק דרך המחלה הזאת הצליח להצטייר כהדמות הכי מושלמת שקיימת אבל אני חושבת שהיה אפשר להפוך אותו לגבר המושלם גם בלי לעשות לרוז בלאגן ולהמציא לה מחלה.

וכשאני אומרת הסוף, אני מדברת על הפרקים האחרונים. כל ספר רומנטי טוב יודע שיש טוויסט בעלילה ויש משהו שמפריד בין שתי הדמויות. אלה מייז באמת עשתה את זה, אבל זה הרגיש תקוע ורואים שזה נעשה בכוח. הרגשתי שזה נעשה בכוח כי זה היה פרק אחד גג שניים, אם עושים אמין הייתי מצפה ליותר פרקים שהריב קורה, וגם הפתרון בא מהר מידי ובלי הסבר מקדים של הדמות למה היא עשתה את זה. בעיניי אם עושים ריב, לפחות תעשו את זה נכון, או שתוותרו עליו, אפשר שיהיה סוף שמח בלי ריב שקדם לזה.

רק אגיד ואומר שחוץ משני ההערות האלה שאר הספר מושלם, אני עדיין ממליצה מאוד לקרוא אותו! אני נהנתי ממנו, צחקתי והתרגשתי ממנו, וכמה שג׳ק האתורן הוא הגבר המושלם!! כתיבה מהממת של אלה מייז, התפתחות מושלמת של הדמויות, וקצת בריחה מהמציאות הקשה שלנו. במשפט אחד- ממליצה מאוד.

 

תקציר: ג'ק ואני עשינו הכול הפוך. ביום שבו הוא משך אותי למשרדו, שהיה גם היום שבו נפגשנו בפעם הראשונה, הוא הציע לי נישואים. אפשר לצפות שבחור שנראה כמוהו – אולי קצת קר, אבל עדיין מרשים מאוד ובלתי מושג, יציע נישואים רק לאהבת חייו, נכון? אפשר לצפות שהוא יציע נישואים כי הוא מאוהב עד טירוף. אבל לא.

ההצעה הייתה מכוונת אליי. אישה לגמרי זרה שמעולם לא שמעה עליו. אישה לגמרי זרה, שנזרקה על ידי הארוס שלה רק שבועות ספורים קודם לכן. הייתם מצפים שאצחק לו בפרצוף, שאכנה אותו משוגע, ועוד כמה כינויים, ואסתלק משם במהירות האפשרית. טוב... עשיתי את כל הדברים האלה, חוץ מהחלק של להסתלק משם. נדרשו לו רק דקות בודדות לשכנע אותי לעשות איתו עסקה... אממ, כלומר עסקת נישואים, ורק ימים בודדים להתחתן איתי רשמית. היום המאושר בחיי. קסום. מרגש. ריקודים עד אור הבוקר... פחות. זה היה היום הגרוע בחיי.
ג'ק האתורן היה ההפך הגמור מגבר חלומותיי. האשמתי אותו בַּטעות שעשיתי בשיקול הדעת. האשמתי את העיניים שלו, את עיני התכלת העמוקות שהביטו ישר בעיניי בלי בושה, ובזעף הזה בפניו שלא ידעתי שירתק אותי כל־כך עם הזמן. הוא אמר שאני הטעות הכי גדולה שעשה בחייו, אבל זמן קצר לאחר מכן הדברים התחילו להשתנות. לא, הוא עדיין לא דיבר הרבה, אבל כל אחד יכול לשזור כמה מילים למשפט. המעשים שלו דיברו אליי בקול תרועה, ויום אחר יום, הלב שלי התחיל לקבל רצון משלו. רגע אחד הוא היה אף אחד, ברגע הבא הוא נעשה הכול. רגע אחד הוא היה בלתי מושג, ברגע הבא היה נדמה שהוא לחלוטין שלי. רגע אחד חשבתי שאנחנו מאוהבים, ברגע הבא הכול היה עדיין רק שקר גדול. אחרי הכול, הייתי רוז והוא היה ג'ק. עם השמות האלה, גורלנו נחרץ ממש מההתחלה. אפשר היה לצפות למשהו אחר? 

טריגרים: רמאות, התקף חרדה, שימוש באלכוהול, אזכור של סרטן. טיפול רפואי וניתוח, מוות, סחיטה, שוד.