הרעיון שהוא אתה- רובין לי

דירוג: ⭐⭐⭐⭐⭐️

״הגעתי לאוסקה בשני בערב. לא הייתה לי תוכנית כלשהי, התכוונתי רק לאהוב אותו באופן עמוק ככל האפשר. ואז לתת לו ללכת. זאת נראתה לי כמו האפשרות היחידה שבאמת הייתה לי.״

יש דברים בחיים שאין להם אמצע- או שאוהבים או שלא. בעיקר אומרים את זה על ברוקולי, ואולי על פטריות, אבל לספר הזה אין אמצע- או שאוהבים או שלא, ואני הייתי מבין אלה שאהבו, ואפילו מאוד.

הסיפור מסופר מנקודת מבט של סולן, אם חד הורית בת 40 לבת איזבל שעובדת בגלריה לאומנות בעיר. איזבל היא ילדה צעירה המעריצה להקת בנים בשם ״אוגוסט מון״, וכאשר אביה קונה לה כרטיס לפגישת מייט אנד גרייט עם הלהקה איזבל קופצת על ההזדמנות ללכת עם חברות שלה, סולן נבחרה להיות ההורה האחראי ולקחת אותן לפגישה הזאת עם כוכבי הלהקה.

״אוגוסט מון״ מורכבת מחמישה בני נוער חתיכים הנקראים: אוליבר, אדריאן, סיימון, רורי והייז קמפבל. כל היום הם מוקפים במעריצות ובאנשי אבטחה ותמיד יש פלאשים מסביבם, ובסך הכול זה היה אמור להיות עוד מפגש מעריצים, להצטלם מהר, וללכת לבלות. אבל התוכניות של הייז השתנו כאשר הוא ראה את אימה של אחת המעריצות ונדלק עליה- הלוא היא סולן.

הייז בא לבקר את סולן בעבודה וניסה לשכנע אותה להיות איתו, סולן נרתעה מהפער גילאים כי יש 20 שנה בניהם, ומה יגידו אנשים? אבל כששניהם נכנסים לזה, והם נכנסים לזה עמוק, הם בעיקר נהנים, מבלים, ומטיילים המון. אבל האם קשר עם כוכב פופ יכול להחזיק? והאם קשר שיש בו פער של 20 שנה יכול להצליח? 

האמת היא שלא צפיתי שהספר יהיה כל כך טוב. חשבתי שזה יהיה ספר רומנטי קיטשי בין כוכב פופ לאמא בוגרת, אבל היה בזה הרבה יותר עומק ועניין ממה שאני חשבתי. הכתיבה הייתה מעולה, העלילה זרמה טוב, הדמויות היו מעניינות והסיפור אהבה היה מיוחד ומעניין. האהבה שלהם לא הייתה פשוטה לאף אחד אבל בזכות אחד והשני, הם הצליחו להפוך אותה ליפהפיה.

כמו שאמרתי בהתחלה, זה או שאוהבים או שלא. כדי להסביר למה אהבתי, אשתמש בשתי הטענות של מי שלא אהב: הטענה הראשונה היא שהמערכת יחסים שלהם רק מינית, והטענה השנייה היא שהסוף מבאס את כל הספר.

אני חושבת שהמערכת יחסים שלהם מורכבת כך בגלל שהוא צעיר והיא מרגישה צעירה בזכותו שוב. כשמישהו צעיר, חושק באישה כה בוגרת שהיא מרגישה שהגוף שלה מתנוון, זה מרגש וזה גורם לאותה אישה להרגיש צעירה שוב, כך סולן הרגישה בדרך שהייז נגע ודיבר אליה. ולגבי הסוף, איך עונים בלי לעשות ספוילר? אגיד, שבעיניי הסוף מדויק לספר, מי שמבין את המורכבויות מבין את הסוף בדיוק ואף מסכים איתו, כמוני.

כן אוריד מכל המחמאות שרשמתי כאן על הספר ואגיד שלא אהבתי שסולן הייתה קצת ילדותית בחלק מהפעמים ולא שמה את הילדה שלה בראש העדיפות שלה. הרבה פעמים היא טסה ולא נתנה לילדה שלה את המקום, לפחות באמצע הספר, שזה הרגיש לי לא אחראי במיוחד ולא בוגר, וזה הוריד לי מהדמות של סולן מאוד.

לגבי הסרט, אפשר שבכל סרט יככבו ניקולס גליצין ואן האת׳וויי ביחד? מעבר לזה ששניהם היו יפים על המסך שלי, המשחק שלהם והכימיה שלהם הייתה מעולה שפשוט נהנתי לצפות בשניהם ביחד.

אם נשווה לספר- הסרט לא דומה, אבל היו קווי דמיון כמו המערכת יחסים של סולן והייז שידעו להראות גם את הדברים הטובים וגם את הרעים, השאירו את איזבל אבל בסרט היא גדלה בגיל ולא הייתה קטנה כמו בספר (שבעיניי הוסיף המון), ובסרט שינו את העלילה של הגרוש של סולן (דניאל) ובעיניי זה מבאס כי חלק מהסיבה שסולן עם הייז היא בגלל דניאל. בנוסף בסרט הורידו קטעים של אוליבר שהיו בספר, שלדעתי היו מוסיפים המון.

הסרט נותן לנו סיום אחר לספר, אני אישית אהבתי את הסוף של הספר והסוף של הסרט לא הרגיש לי אמין. בלי ספוילרים, אגיד שסגירת מעגל זה הכרחי וכיף רק אם זה מתאים, אם זה קצת מופרח וטיפה לא מציאותי זה מיותר בעיניי, אני הייתי משאירה כמו הסוף של הספר, אבל אני לא ביימתי את זה.

לסיכום, ספר מעולה להעביר איתו שבת או חג, קליל, מצחיק ומהנה. רומנטי ופשוט אבל גם ריאלי ויכול להיות קצת עצוב. לא חייב לקרוא את הספר בשביל לראות את הסרט, אבל למי שאוהב- אני ממליצה קודם לקרוא כי זה מוסיף המון.

תקציר: "הרעיון שהוא אתה" מבוסס על סיפור האהבה העכשווי עטור השבחים בעל אותו שם. סולן (אן האת'וויי), אם יחידנית בת 40, פוצחת ברומן בלתי צפוי עם הייז קמפבל בן ה-24 (ניקולס גליצין), הסולן של "אוגוסט מון", להקת הבנים הכי לוהטת בעולם.  

טריגרים: סצנות מיניות, איומים.