אייל קטן- נטפליקס

דירוג: ⭐⭐ ⭐⭐⭐

"אני יודע שהיא הייתה משוגעת, ואני יודע שהיא הייתה מסוכנת, אבל היא החמיאה לי, וזה היה מספיק."

שימו לב שהסדרה היא קשה לצפייה, חשוב לשים לב קודם כל לטריגרים למי שקשה ואולי קצת לקרוא קודם לפני שצופים. הסדרה היא מבוססת על סיפור אמיתי ולכן אפשר למצוא מידע באינטרנט שלא יהרוס לכם במידה ועדיין תחליטו לצפות.

אייל קטן זוהי סדרה של נטפליקס, המורכבת משבעה פרקים שהפרק הארוך ביותר הוא פרק של ארבעים דקות. הסדרה מדברת על דוני, בחור שנסע ללוס אנגלס כדי להגשים את החלום שלו להיות קומיקאי. דוני, כדי להרוויח כסף בזמן שהוא מנסה להגשים את החלום שלו, עובד בבר קטן שאליו נכנסת אישה בשם מרתה הטוענת שהיא עורכת דין. דוני נותן לה תה על חשבון הבית- והדרמה מתחילה.

את הביקורת הזאת אני כותבת שבוע אחרי שסיימתי את הסדרה, ועדיין לא הצלחתי לעכל אותה לגמרי. יש בסדרה כל- כך הרבה מסרים מעבר לסטוקרית וקומיקאי: יש הרס עצמי, אהבה, ידידות, שנאה, הפרעות נפשיות, הטרדות, וגם בסוף קבלה עצמית.

אני חושבת שאחד הדברים ששינו לי את הפרספקטיבה של הסדרה הזאת לטובה זה לדעת שהשחקן הראשי ששיחק את דוני (ריצ'רד גאד) הוא האחד שהסיפור קרה לו. זה מבוסס על סיפור אמיתי של השחקן הראשי שחווה את החוויות שיש בסדרה, ואז לראות את הסדרה ולהבין שמה שהוא משדר על המסך זה אמיתי, ובאיזה שהוא מקום להבין שהשחקן חווה את הטראומה שוב בזה שהוא מצלם את הסדרה, זה היה מטורף בעיניי וגרם לי להסתכל על הסדרה בעוד יותר הערצה והתעניינות.

מעבר לסיפור הפשוט, יש הרבה עניין, דמויות וסיפורי רקע המשפיעים על חייו של דוני כיום ועל ההחלטות שהוא עושה בנוגע למרתה. הראשונה שמשפיעה היא טרי (נאווה מאו) שעוזרת לו להגיע לעבר הקבלה העצמית שלו, יש את מרתה עצמה (ג'סיקה גאנינג) שמשפיעה עליו ועל ההחלטות שהוא מקבל, יש את ההורים שלו שנותנים לו מרחב פתוח, יש את העובדים בבר שמשפיעים על הזהות של דוני, יש את העבר שמשפיע עליו כיום, ויש את דוני הסטנדאפיסט שמנסה להביא משהו חדש לשוק.

אני חושבת שזוהי סדרה שהיא חובה לראות, היא לא קלה אבל היא חשובה. כשרואים את הסדרה מבינים איך כל פיסת חיים משפיעה על זאת שבאה אחריה, איך אירוע קטן שמתחיל בגיל הזה משפיע עליך שתהיה יותר מבוגר, ואיך האמרה שנאמר לך בשנה הזאת משפיעה עליך בשנה אחרת. כשרואים גם את הסדרה, אתה לא מרגיש שאתה רואה דמות אחת- אלא אתה מרגיש שאתה רואה שפע של דמויות וכיוונים שונים שמשפיעים מכל כיוון על דמויות אחרות.

מרוב שהסדרה כתובה טוב ומבוצעת טוב, בעיניי, על ידי כל השחקנים אני לא הרגשתי שראיתי סדרה, לרגע שכחתי שאני רואה תסריט כתוב וצילום ובימוי, אלא ממש הרגשתי שאני חלק מהחיים של הדמויות בסדרה ושכחתי שהם שחקנים שבאו לשחק טקסט, אלא הרגשתי שזה חיים אמיתיים.

אחרי שהסדרה יצאה, צופים מרחבי העולם התחילו לחפש מי זו מרתה האמיתית. שמה של מרתה הוא פיונה הארווי, בת 58 ובראיון עם פריס מורגן היא מדברת לראשונה על הסדרה, על גאד, ועל אם היא נכנסה לכלא או לא. אשאיר לכם קישור כאן: הראיון ביוטיוב

תקציר: דוני, ברמן וקומיקאי כושל, פוגש אישה בודדה שטוענת היא עורכת דין. הוא מציע לה כוס תה על חשבון הבית- והיא מיד מפתחת אליו אובססיה.

טריגרים: אונס. שימוש בסמים, שפה גסה, מחלות נפשיות, אלימות, דיבור מיני, אלימות מינית, ערום.