בלעדיך- מרלי ולנטיין

דירוג: ⭐⭐⭐.5

"׳זה מחרפן אותך?׳

׳זה מחרפן אותך?׳ אני עונה

׳דיקון, כל חיי אני נמשך לגברים׳

׳אני לא נמשך לגברים׳ אני אומר חד וחלק. ׳אני נמשך רק אליך׳״

בלעדיך הוא ספר רומנטי, בין שני גברים- דיקון וג׳וליאן. ג׳וליאן יצא עם רט (אח של דיקן) שמת ממחלת הסרטן. הספר עצמו מתחיל שנה אחרי המוות של רט, כשהמשפחה רוצה לעשות כמו אירוע אזכרה לרט, ולכן כל המשפחה מתאחדת ביחד- כולל ג׳וליאן. במהלך הספר, מתחיל להיות בין דיקון לג׳וליאן קשר חברי ורומנטי ומנחם- שדרך אסון מצאו חברות משותפת.

בגדול, אני אהבתי את הספר, הסיפור בין דיקון לג׳וליאן הוא מרגש, ובכללי הקבלה וההבנה שלהם אחד את השני ריגשו אותי, לא יכולתי להוריד את היד מהספר וקראתי אותו במהירות.

ובקטן היה לי חסר מונולוג פנימי של הדמויות, מרגיש לי שלא קראתי מספיק על דיקון ועל ג׳וליאן, והיה יכול להיות כל כך מרגש לקרוא על ג׳וליאן ביחסיו עם רט ועל המעבר למערכת יחסים אחרת אחרי המוות.

בספר דיברו על המערכת יחסים של ג׳וליאן ורט הרבה, אבל היה חסר לי הפחד לעבור הלאה, הפגיעה והכעס מזה שהוא ממשיך הלאה. היה לי חסר יותר אבל של ג׳וליאן על רט ועל הרגשות השונות שבאות איתו בעקבות המוות מצד אחד וההתאהבות מצד שני.

דיקון הוא דמות גברית סקסית, שהתאהבה בג׳וליאן החבר של אח שלו המת. הוא הצליח להתאהב רק בג׳וליאן ולפני זה מעולם לא היה עם גברים. איך שדיקון נתן מעצמו לג׳וליאן היה מרגש ואפילו גרם לי להעריך אותו יותר.

דיקון ברגע שהוא התאהב בג׳וליאן הוא מסר את עצמו במאות האחוזים אליו. הסוף של הספר ממש ריגש אותי מבחינת הדמות של דיקון (אל תדאגו, יש סוף שמח) שהיה לי נורא כיף לקרוא ולא יכולתי להפסיק לחייך.

הספר קיבל רק 3.5 כוכבים, למרות שהוא היה נשמע מבטיח ומרגש, כי שוב היה לי חסר. היה את הסיפור התאהבות, היה את הרגשות, היה את הכימיה והיה את הדיאלוגים בניהם, אבל לא היה מונולוג פנימי והבנה של ג׳וליאן שהוא עובר הלאה, והבנה של דיקון שהוא נמשך לגבר- שני אלה הם רגעים חשובים וקריטיים בחיים של אנשים במיוחד אחרי מוות של מישהו קרוב, אבל ההתייחסות לנושאים אלה הייתה רק כדרך אגב.

האמת שזה ספר שאני ממליצה עליו למרות שהוא לא דירוג גבוה אצלי. הוא פשוט היה מרגש וקראתי אותו מהר יחסית לעומת ספרים אחרים שאני קוראת. אהבתי את הסיפור ואת הרעיון, הביצוע היה יכול להיות טוב יותר.

תקציר: ג'וליאן היה בן זוגו של אחי וגם חברו הטוב ביותר. הוא השתלב במשפחה שלי כפי שאני לא השתלבתי בה מעולם, ובזמן שהוא ורֶט מצאו אהבה והקימו לעצמם בית, אני נטשתי את החיים היחידים שהכרתי לטובת התחלה חדשה בעיר הגדולה. למרות התקווה שאימצנו כולנו, הדבר שאיים לגדוע את חיינו המאושרים חזר בענק כשביום אפור וקודר קיבלתי את הבשורה המרה שהסוף קרב. כאב הלב והשבר אחרי מותו של אחי הצעיר היה קשה מנשוא וממוטט. נאלצתי להיתקל בג'וליאן בתדירות גבוהה יותר משאי פעם רציתי, והמפגש עורר בי תחושות ותשוקות שלא הכרתי. כל מבט חטוף, כל נגיעה מקרית, שלחו אותי אל תוך מערבולת של רגשות אסורים שעודדה אותי לחצות גבולות שלא ידעתי על קיומם. רגשות שלא חשתי כלפי איש מעולם, תחושות שעוררו בי בלבול. התברר שהוא לא הגבר שחשבתי שהכרתי. הוא היה רגיש ומורכב משכבות רבות כל כך, עד כי מעולם לא שמתי לב כמה הוא יפה ומיוחד. כשהכעס הופך למשיכה, הטינה מתחלפת בתאווה והכאב ממיר את עצמו באהבה עדינה ועמוקה, האם אוכל להודות שמשהו בתוכי השתנה? אומנם אסון טרגי חיבר בינינו, אבל משהו חזק יותר גרם לי להישאר. 

בלעדיך הוא לא רק סיפור אהבה רומנטי, עמוק ושובה לב בין שני גברים. הוא נוגע במאבק הישרדותי חברתי, בהתפתחות ובקבלה עצמית. הסיפור הזה יגרום לכם לגלות שאהבת אמת וחברות הן אכן המרפא לחיים. 

טריגרים: מוות מסרטן