המלכים המובחרים - אמו ג'ונס
דירוג בובה שבורה: ⭐️⭐️
"צחוק עמוק מתנשף על עורפי ויד עטוית כפפת עור מונחת על פי. 'שלום, מדיסון. את לא מכירה אותנו, אבל אנחנו מכירים אותך. אנחנו רוצים לשחק משחק. זה מה שיקרה אם תפסידי.'"
(ספר: ברבור כסוף)
**הספרים התקבלו לסקירה**
סדרת המלכים המובחרים היא סדרת ספרים המורכבת משמונה ספרים. אני קיבלתי לסקור את שלושת הספרים הראשונים: ברבור כסוף, בובה שבורה ושתיקה מן המתים.
שלושת הספרים הראשונים מדברים על מדיסון. מדיסון היא ילדה חדשה שמגיעה לעיר, בגלל שאבא שלה עושה מסעות מכל העולם ובעיר הזאת הוא התחתן עם אישה חדשה שיש לה ילד בשם נייט.
מדיסון מגיעה לבית הספר החדש שלה, ושם היא שמה לב לחבורת נערים שנראית משונה ואפלה ומגלה שזאת החבורה של אח שלה, נייט. משהו מההתחלה מסקרן את מדיסון בהם, ומנהיג החבורה- בישופ מתחיל לשים לב אליה יותר מהרגיל. החבורה הזאת מורכבת משבעה נערים והם נקראים המלכים, והם החבורה ששולטת בכל מה שקורה בעיר.
בספר הראשון מדיסון מגלה מידע על עצמה ואיך היא קשורה למלכים. הספר השני ממשיך את קו העלילה של הספר הראשון, והספר השלישי סוגר לנו את הפינות האחרונות שנותרות פתוחות.
שאר הספרים בסדרה, לפי תקצירים שקראתי, מדברים על אחת הדמויות האחרות ועל כל העולם של המלכים בעולם התחתון.
את הספר הראשון שקוראים לו ברבור כסוף קראתי בפסח ואני לא הצלחתי להוריד את הידיים שלי ממנו רק רציתי לקרוא אותו. משהו בספר סקרן אותי - כל עולם התיכון, ועולם אפל, זה נתן לי את ההרגשה של פנטזיה יותר ורק רציתי להבין עוד ועוד מה קורה שם, מה זה החיבור הזה בניהם, ואיך מדיסון קשורה לבישופ ולחבורה. מרוב הסקרנות והעניין סיימתי את הספר די מהר.
אבל הספר השני ביאס אותי ברמות. זה לא היה דומה למה שהרגשתי לספר הראשון. הוא היה הרבה פחות מסקרן, הוא היה גם לא הגיוני באיזה שהיא צורה, וממש התאכזבתי ממנו. ואז אמרתי שיש לי את השלישי גם, לכן אתן לו צ'אנס כי הספר הראשון השאיר אותי במתח, הספר השני לא היה טוב, אז קראתי את הספר השלישי. הוא יותר טוב מהשני, אבל לא טוב כמו הראשון.
בספר השלישי יש הרבה פינות שנסגרות אבל עדיין היה שם משהו תמוה ולא מובן. הספר השני נגמר בגילויים מפתיעים למדיסון: סיפור על כל אחד מהקרובים שלה והבנה כללית של מי היא ומה היא, ואז הספר השלישי פשוט ממשיך עם אותם טעויות שהיא עושה כל הזמן. לא הצלחתי להבין למה הדמות של מדיסון מבינה את הסכנה, וגם כשאומרים לה להתרחק מסכנה, היא עדיין באה אליה. בספר השני והשלישי מדיסון מתנהגת כילדה פזיזה מאוהבת וחסרת חשיבה, וזה הרס לי את הדמות שלה.
אני חושבת שמה שלא אהבתי בעיקר בסדרה זה את הדמות של מדיסון. כמו שרשמתי בפסקה הקודמת, היא ילדה בתיכון והיא מתנהגת כאילו היא ילדה בחטיבה מאוהבת.
מדיסון היא אדם בוגר והיא מבינה את הסכנות של העולם שלה, אבל היא עדיין מתנהגת בחוסר חשיבות - היא רצה אליהן בדרך זו או אחרת, ואז היא גורמת לכל המלכים המובחרים לדאוג ולעשות מעשים שלא נעימים וככה העלילה חוזרת בספר השני ובספר השלישי. אם איך שהרגשתי בסדרה, הייתי קוראת לזה הטעויות של מדיסון ולא המלכים המובחרים.
אני חושבת שהדבר השני והעיקרי למה לא התחברתי לספרים זה כי הסופרת רצתה שנעבור את אותה החוויה של מדיסון ביחד איתה - זאת אומרת אם מדיסון מגלה משהו חדש, אנחנו מגלים את זה ביחד איתה.
יש לזה יתרון בכך שאנחנו מתחברים יותר לדמות, אבל בעיניי זה הרס את הספר כי אני קוראת במטרה להבין את המעשים שלה, אז בגלל שאני מגלה איתה את הדברים האלה אז אני מרגישה חסרת כל. אני פשוט לא מבינה מה אני קוראת בספר השני, אם היה לי פרק שמסביר הכול, לי בתור קוראת זה היה עושה לי יותר סדר והייתי באה לספר עם ראייה יותר גבוהה ויותר מובנת של מה אני קוראת, ומה אני רואה, ואז הייתי מבינה למה מדיסון והמלכים מתנהגים כמו שהם מתנהגים.
אני אוהבת ספרי תיכון ואני אוהבת ספרי מתח, ואני אוהבת ספרים של חבורה אפלה וילדה החדשה, ואני חושבת שזה מה שקנה אותי בספר הראשון כי מגיעה חדשה לעיר ופתאום מישהו שם לב אליה מישהו שכל הבנות רוצות, ואז הוא שם לב דווקא אליה וזה הזכיר לי קצת את דמדומים.
אני פשוט חושבת שהיה יכול להיות לסדרה הזאת הרבה יותר פוטנציאל: הייתי כותבת את מדיסון טיפה יותר עם שיקול דעת, הייתי כותבת את בישופ עם טיפה יותר חמלה והבנה.
אהבתי את הסיפור רקע ואהבתי את זה שיש כמה מלכים מובחרים, אבל לא אהבתי שכולם חושקים בה, ואפילו אח שלה החורג שזה קצת גילוי עריות. אפילו הייתי אומרת שהסופרת נתנה יותר מדי מקום לסיפור אהבה בינה לבין אח שלה, שבדרך אני בעניין של אחים חורגים, אבל כאן כשיש כבר מישהו שנדלק עליה (בישופ) והוא המלך העיקרי, אז הניסיון למשולש אהבה לא עבד טוב בעיניי והיה אפילו די מיותר.
לספר הראשון נתתי יותר כוכבים לעומת הספר השני והשלישי.
האמת היא שעשיתי שם רע לשני הספרים האחרים, אבל אני ארחם טיפה ואגיד שגם הספר השלישי היה סבבה. גם אותו נהניתי לקרוא כי הרגשתי שיש לי יותר ידע על העלילה ועל הדמויות. אם היו לי את שאר הספרים סביר להניח שהייתי ממשיכה לקרוא, כי הספרים הבאים מדברים על דמות שאנחנו פוגשים בספר הראשון, כשהיא נכנסת לחיים של מדיסון ואז היא נעלמת מהם, ובסוף השלישי פוגשים אותה שוב אז הייתי אולי כן נותנת לזה צ׳אנס אבל זה לא משהו שאקנה במיוחד.
לסיכום זאת לא סדרה שהייתי אומרת לכם תרצו לקנות אותה עכשיו, כן הייתי אומרת לכם לקרוא את הראשון, לראות מה אתם מרגישים לגביו, ואז להחליט לגבי השאר. כי הסדרה לא עוברת לכל אחד חלק בגרון, או לפחות לי היא לא עברה חלק בגרון. אני חושבת שהיה פוטנציאל ענקי, והוא לא התממש.
תקציר:
תקציר לספר הראשון - ברבור כסוף - מתוך אתר עברית
תקציר לספר השני - בובה שבורה - מתוך אתר עברית
תקציר לספר השלישי - שתיקה מן המתים - מתוך אתר עברית
תגובות
הוסף רשומת תגובה